התפתחותן של הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק ואינסטגרם המופעלות על ידי מטא (Meta Platforms, Inc) יצרה מציאות משפטית מורכבת שבה חופש הביטוי והזכות לאנונימיות מתקיימים בצד פוטנציאל ממשי לפגיעה בשם טוב ובפרטיות. במציאות זו מתעוררת לעיתים קרובות השאלה באילו נסיבות ניתן לחייב פלטפורמה דיגיטלית למסור פרטי משתמש בסיסיים של גולש אנונימי אשר מיוחסת לו עוולה אזרחית והאם חשיפה כאמור מתיישבת עם עקרונות היסוד של השיטה המשפטית.
נקודת המוצא הנורמטיבית מצויה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רמי מור שבו נקבע כי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש לא קיימת כיום מסגרת דיונית הולמת למתן צו המורה על חשיפת זהותו של גולש אנונימי וכי אין ליצור מסגרת כזו בדרך של חקיקה שיפוטית. פסק הדין עיגן את הזכות לאנונימיות כנגזרת של חופש הביטוי ושל הזכות לפרטיות והדגיש כי חשיפת זהות היא צעד חריג בעל השלכות חוקתיות המחייב זהירות ואיפוק. בכך הותוותה ההלכה שלפיה אין להפעיל את מערכת המשפט כמנגנון חקירתי מקדמי שמטרתו לאתר נתבע פוטנציאלי טרם הוגשה תביעה מגובשת נגדו.
עם זאת קריאה מדויקת של ההלכה מלמדת כי לא נקבעה חסינות מוחלטת לפרסומים אנונימיים ולא נשללה כל אפשרות לקבלת מידע המצוי בידי צד שלישי במסגרת הליך אזרחי קיים. הפסיקה שהתפתחה בשנים האחרונות הכירה בכך כי מקום שבו מתנהלת תביעה קונקרטית והוצגה תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של עוולה ניתן לשקול מתן צו לחשיפת פרטי משתמש בסיסיים המכונים BSI (Basic Subscriber Information) בכפוף לאיזון קפדני בין הזכויות המתנגשות.
פרטי BSI כוללים בדרך כלל שם שנמסר בעת הרישום כתובת דואר אלקטרוני מספר טלפון תאריכי רישום וכתובות IP של כניסות לחשבון. פלטפורמות כדוגמת Meta אינן מוסרות מידע זה מיוזמתן והן מתנות את מסירתו בקיומו של צו שיפוטי תקף. מכאן שמרכז הכובד מצוי בשיקול הדעת השיפוטי ובבחינת התנאים המצדיקים את הפגיעה בזכות לאנונימיות.
בתי המשפט דורשים בראש ובראשונה קיומה של ראשית ראיה לעוולה אזרחית כגון לשון הרע פגיעה בפרטיות או הטרדה מאיימת. אין די בטענה כללית לקיומו של פרסום פוגעני אלא נדרש פירוט קונקרטי של התוכן צירוף תיעוד מלא והצגת זיקה ברורה בין החשבון האנונימי לבין ההתנהלות הנטענת. בהיעדר תשתית כזו תידחה הבקשה מטעמי מידתיות והגנה על פרטיות המשתמש.
משמעות הדברים היא כי לא כל פרסום פוגעני יוביל בהכרח לחשיפת זהות, אך גם אין לראות באנונימיות חסינות מלאה מפני אחריות משפטית. ההכרעה בשאלה האם ניתן לקבל צו לחשיפת פרטי משתמש תלויה במכלול נסיבות המקרה, באיכות התשתית הראייתית ובאופן שבו מוצג ההליך בפני בית המשפט.
לפיכך, כאשר אדם נפגע מפרסום אנונימי ברשת חברתית, ראוי לבחון את הסוגיה בזהירות ובשיקול דעת, תוך ניתוח משפטי מדויק של העובדות והדין החל. פנייה לייעוץ משפטי מוקדם עשויה לסייע בהערכת סיכויי ההליך, בבחירת האסטרטגיה הדיונית המתאימה ובהימנעות מצעדים שעלולים לפגוע בסיכוי למצות את הזכויות.
משרדנו מייצג נפגעי פרסומים ברשתות חברתיות ומטפל בהליכים לחשיפת גולשים אנונימיים, לשון הרע ופגיעה בפרטיות במרחב הדיגיטלי. אנו מלווים את הלקוח משלב בחינת המקרה והערכת הסיכויים ועד לניהול ההליך מול הפלטפורמות והערכאות, תוך גישה מקצועית, זהירה ומותאמת לנסיבות כל מקרה.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
