מבוא
סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), מסדיר את מוסד החוזה לטובת אדם שלישי, המאפשר לצד שאינו צד לחוזה (להלן: "המוטב") לדרוש את קיום החיוב, בכפוף לכך שמשתמעת מהחוזה כוונה להקנות לו זכות זו.
חוזים מסוג זה נפוצים בתחומים כגון ביטוח, אשראי, שותפויות והסכמים קיבוציים, ולעיתים נוצרים גם שלא מדעתם של הצדדים. במאמר זה נבחן את מהות מוסד זה, תנאיו, יתרונותיו וחסרונותיו, לצד אמצעים למניעת תחולתו כאשר אין רצון להקנות למוטב זכות אכיפה.
רקע היסטורי
בעבר, המשפט האנגלי לא הכיר בחוזה לטובת צד שלישי, בהתבסס על עקרון התמורה, ולפיו רק מי שנתן תמורה זכאי לתבוע את אכיפת החוזה. גישה זו ננטשה במרוצת השנים, ובשנת 1999 הוכרה באנגליה זכותו של מוטב לאכיפת חיובים.
בישראל, טרם חקיקת חוק החוזים, בתי המשפט נטו להכיר במוסד זה, תוך זניחת תורת התמורה. עם חקיקת חוק החוזים, ניתן תוקף מפורש לעקרון זה, אשר נחשב לציון דרך ליברלי בתחום דיני החוזים.
תנאים לקיומו של חוזה לטובת אדם שלישי
להשתכללות זכותו של המוטב יש לקיים שני תנאים מצטברים:
- קיומו של חיוב חוזי לטובתו של צד שלישי.
- אומד דעת הצדדים לייחס למוטב זכות אכיפה עצמאית.
בכפוף לסעיף 36 לחוק החוזים, עד למועד מסירת הודעה למוטב בדבר זכותו, רשאים הצדדים לשנות או לבטל את החוזה. מרגע שניתנה ההודעה, הזכות הופכת לעצמאית ובלתי ניתנת לשינוי חד-צדדי.
אומד דעת הצדדים והיקף הזכות
כוונת ההקניה נבחנת על בסיס נוסח החוזה והנסיבות החיצוניות. בהיעדר הוראה מפורשת, בית המשפט יתחקה אחר אומד דעת הצדדים באמצעות חזקות ראייתיות, כגון:
*העדר אזכור מפורש של המוטב, המלמד על היעדר כוונה להקנות לו זכות אכיפה.
*זיקה ישירה של המוטב להליך ביצוע החוזה, אשר עשויה להעיד על קיומה של זכות אכיפה.
*חוב עבר של הנושה למוטב, שעשוי להוות אינדיקציה לכוונה להסדירו באמצעות החוזה.
עצם אזכורו של צד שלישי בחוזה אינו מקנה לו, כשלעצמו, זכות תביעה, אלא אם כן הוכחה כוונה פוזיטיבית להעניק לו זכות זו.
צידוקים להכרה בזכות אכיפה של מוטב
1. חופש החוזים – כיבוד רצון הצדדים, לרבות יכולתם להרחיב את ההתקשרות לצד שלישי.
2. הגנה על ציפיות המוטב – קיום התחייבויות כלפיו בהתאם לעקרונות תום לב וקדושת ההבטחה.
3. מתן מענה לפערי זמן ומקום – למשל, הענקת זכויות למי שלא יכול להיות צד לחוזה בשל מגבלות חוקיות או גיאוגרפיות.
4. הבטחת זכויות קבוצות שאינן ניתנות לזיהוי מראש – דוגמת עובדים עתידיים בהסכמים קיבוציים או יורשים עתידיים.
השגות וקשיים במוסד החוזה לטובת אדם שלישי
פגיעה באוטונומיית הצדדים – לאחר שנמסרה הודעה למוטב, הצדדים מנועים משינוי החוזה גם אם רצונם השתנה.
חשש לכפל תביעות – הן מצד המוטב והן מצד הנושה, אם לא הוסדרה סוגיית אכיפת החיוב.
פרשנות שגויה של כוונת הצדדים – ייתכן שחוזה יפורש כחוזה לטובת אדם שלישי בניגוד לרצון הצדדים בפועל.
אמצעים למניעת תחולת חוזה לטובת אדם שלישי
כדי להימנע מהענקת זכות אכיפה למוטב, ניתן לכלול בהסכם הוראה מפורשת השוללת את תחולת פרק ד' לחוק החוזים, למשל:
"מוסכם כי הסכם זה אינו חוזה לטובת אדם שלישי, ולא תוקנה זכות אכיפה לכל צד שאינו צד ישיר לחוזה."
בנוסף, ניתן לקבוע כי זכותו של צד שלישי תותנה באישור מפורש של שני הצדדים לחוזה.
סיכום
חוזה לטובת אדם שלישי הוא חריג לעקרון היריבות החוזית, המעניק למוטב זכות עצמאית לאכיפת חיוב לטובתו. בעוד שהדין מכיר בזכות זו מכוח עקרון חופש החוזים, חשוב לנקוט אמצעים חוזיים מפורשים כאשר אין רצון להקנות למוטב זכות אכיפה.
בכך, ניתן לאזן בין ההכרה בזכויות המוטב לבין שמירה על גמישות הצדדים להסכם.
למשרדנו ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי בסוגיות חוזיות מורכבות, לרבות אכיפת חוזים, סכסוכים חוזיים וחוזים לטובת צד שלישי. אנו מחויבים למקצועיות, דיוק ופתרונות משפטיים המותאמים אישית לכל לקוח. נשמח לעמוד לשירותכם ולהעניק לכם ייעוץ וליווי משפטי מקיף.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
